פאבלו רואיס פיקאסו 1881-1973: הוא צייר ופסל ספרדי, מייסד הקוביזם ואחד האמנים הגדולים באמנות המודרנית במאה העשרים. נולד בשנת 1881 בעיר הַסְּפָרַדִּית מָלָגָה,כבנם הבכור של חוסה רואיס בלאסקו ומריה פיקאסו לופס. מאימו לקח פבלו את שם המשפחה פיקאסו שהפך לסמלו המסחרי, ומאביו ירש את האהבה לאמנות הציור והפיסול. אביו, חוסה, ידע את הפוטנציאל האמנותי הטמון בבנו ולימד אותו את כל רזי האמנות המודרנית, כמי שהיה בעצמו צייר, וברוב חייו מרצה לאמנות באוניברסיטה לאמנות ואוצר של המוזיאון המקומי. בצפייה בציורים הריאליסטים של אביו קיבל פיקאסו את ההשראה ליצור אמנות בעצמו ולמד מאביו את האמנות האקדמית הבסיסית כמו רישום וציור בשמן. למרות שפיקאסו למד בילדותו אמנות בהצטיינות יתרה, הוא מעולם לא סיים את לימודיו האקדמיים.
אחרי לימודי האמנות במדריד, ניסה פיקאסו את כוחו בפריז, בירת האמנות הקלאסית באותם ימים.
פגישותיו באמנים שבפריז וקשריו החברתיים השפיעו רבות על עבודתו ושינו את סגנון יצירתו. הוא עבר מ "התקופה הכחולה" העצובה, אחרי התאבדות חברו הקרוב, ל "התקופה הוורודה" השמחה, בעקבות אהבה חדשה. בהשפעת הצייר אנרי מאטיס, מנהיגה של התנועה ה "פראים", נמשך פיקאסו לאמנות האפריקנית המכונה פרימיטיבית ובחורף 1906-1907 החל לעבוד על ציורו המהפכני, המסמל את התקופה הסוערת, "העלמות מאביניון". אחר כך עבר פיקאסו לנופים בסגנון קוביסטי. בשנים 1912-1914 מתפרסמים ציוריו בכל העולם, ושמו של פיקאסו הופך לסמל המודרניזם באמנות החדשה.
ב- 1914 פרצה מלחמת העולם הראשונה. פיקאסו נשאר בפריז בעוד חבריו יצאו לחזית. דבר שישפיע שוב על עבודתו האמנותית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה