בשנת 1901 התרחש אירוע שהשפיע רבות על חייו ויצירתו של פִּיקָאסוֹ, חברו הטוב מת ופִּיקָאסוֹ ניסה להתמודד עם מותו בדרך היחידה שהכיר בעזרת הציור. באותה תקופה, שקיבלה לאחר מכן את השם "התקופה הכחולה", הִירְבַּה פִּיקָאסוֹ לצייר בצבע הכחול, שביטא את העצב הרב וְהַיָּגוֹן שחש.
התקופה הכחולה ביצירתו של פיקאסו מושפעת מהאמנות הסימבולית של המאה ה-19. התקופה זו פיקאסו הדגיש את הקווים האנושים כטרגדיה, וטיפל רבות בנושא המשפחה, אך תמיד זו משפחה של עניים ודחויי החברה. בנוסף הצבעוניות הכחולה נותנת לנו אווירה של דיכאון ועצב. יצירתו אינן מביעות תקווה להיחלצות מהמצב המתואר. התמונות משדרות לצופה מועקה ופסימיות שאין ממנה מוצא, הדמויות מסתגרות בעולמן הפנימי. הרבה מציורי התקופה הכחולה עוסקים ביחידה הבסיסית של הגבר והאישה: המשיכה המינית. פיקאסו יוצר רקע שטוח וחלול שהצופה הולך לאיבוד בו. ההשטחה היא ביטוי למצב נפשי של אדישות וחוסר עניין בסביבה.
יצירות מהתקופה הכחולה:
יצירות מהתקופה הכחולה:
 |
| פבלו פיקאסו,הטרגדיה (1903), שמן על בד |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה